אודות המחבר

בוקר בוקר עמדתי בפתח הבית וחשבתי לעצמי  ללכת 500 מטר מערבה או 150 מטר לדרום מערב?  500 מטר מערבה ממני חיכה לי חוף הים של נתניה. לעומת זאת,  150 מטר מדרום מערב, חיכתה לי המורה רחל סול מבית הספר היסודי ביאליק.

לאחר שיקול דעת מעמיק (שלושת רבעי שנייה) הלכתי 500 מטר מערבה. האירועים האלה, התרחשו בשנות השישים, יחד עם העובדה  שאותה רחל סול לא הצליחה ללמד אותי לא לקרוא ולא לכתוב, ומאחר שאז לא היו מכונים שיקבעו שמדובר בדיסלקציה או באיזה שהוא דיס אחר, היא הסתפקה בקביעה הקצרה והברורה "הילד קצת מפגר".

לקביעה הזו היה קשר מובהק לחופש הבחירה שהיה לי כל בוקר. שכן "מילד קצת מפגר" לא דורשים יותר מדי, כך גם אני לא דרשתי מעצמי יותר מדי מה שתרם לכך שעד גיל 30, כאשר אני כבר נשוי עם ילד לא ממש התעניינתי  במה שיש לעולם האקדמי להציע. ואז בעידודה של מי שלה מוקדש הספר התחלתי ללמוד. למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה,  ותואר שני בפסיכולוגיה  ותואר ראשון במדעי הרוח שכלל היסטוריה, ופילוסופיה ויהדות ובהמשך גם מעט משפטים (מבטיח לסיים מתי שהוא) בקיצור,  השלמתי חוסרים  והפכתי להיות "אמיר בר יוחאי פסיכולוג – יועץ לפיתוח ארגוני" כך כתוב בכרטיס הביקור שלי.

מאז ועד היום כשלושים שנה אני עוסק בעיקר בדבר אחד: כיצד קבוצה של אנשים שונים, בעלי אינטרסים שונים יכולים לפעול יחד? פגשתי קבוצות רבות ומגוונות: נשים בדואיות אמיצות לב המתמודדות עם תופעת ריבוי נשים בחברה הבדואית. קבוצות של "ילדי פלא" מיחידה 8200. עורכי ועורכות דין המבלים קריירה שלמה איש בחברת רעהו.

הקפיצה מעיסוק יום יומי בקבוצות קטנות לעיסוק בקבוצה הגדולה של כולנו, בני האדם, התרחשה בהדרגה והובילה אותי לכתיבת הספר: "שותפים אמיתיים של אלוהים". הספר נועד להתמודד עם השאלה איך אנו בני האדם נוכל לפעול יחד למרות השוני הרב והאינטרסים השונים שלנו. יכולת זו שנכון להיום, ובוודאי בעתיד, קריטית להישרדות של כולנו.